מהו ההליך הפלילי – הזכויות שאתם צריכים לדעת עליהם

מהו ההליך הפלילי ? מהם הזכויות שלנו? מה אנחנו צריכים לדעת ? מה תפקידו של עו"ד?

(המאמר כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד)

הליך פלילי הוא הליך שבו המדינה היא המאשימה (תביעה משטרתית/פרקליטות), והיא מעמידה לדין אדם על עבירה שהוא ביצע בניגוד לחוק.

הליך פלילי נפתח בהגשת תלונה למשטרה, או כאשר למשטרה נודע על ביצוע עבירה .

בדרך כלל לאחר מכן, מזמנים את ה"העבריין" (כאשר  בשלב זה הוא רק חשוד) לחקירה על מנת לשמוע את גרסתו. זהו שלב חשוב מאוד , כי למעשה כל מה שהחשוד אומר  מתועד על ידי החוקר המשטרתי. למשל:  אם הוא מודה או לא?, איפה הוא היה? , מה הוא עשה? למה הוא עשה? עם מי הוא היה וכד'. חשוב לציין, כי  יש חוקים שהמשטרה  אמורה לעבוד על פי הם בחקירת חשודים למשל חקירה בשפה המובנת לחשוד, יש כללים לגבי תיעוד החקירה וכולי.

בתחילת החקירה, לחשוד (לא רק לעצור) יש זכות להתייעץ עם עו"ד, והחוקר חייב להודיע לו על זכות זו. החוקר יכול לבקש ממנו להתקשר לעו"ד (למרות שייעוץ טלפוני אינו מספק בעיני),או לחכות לבואו של עו"ד. החשוד יכול לוותר על זכותו להתייעץ עם עו"ד , דבר שהוא צריך לקחת בחשבון כי בסופו של יום כל מה שהוא אומר ונכתב על ידי החוקר יוצג בבית המשפט. חשוב שהוא יקרא היטב את החקירה יחתום מבלי לבדוק כל מילה, ויעיר את הערותיו בטרם הוא חותם על החקירה (הוא לא מקבל העתק ממנה). אי עמידת החוקר ביידוע החשוד על זכותו יכולה לפסול את העדות במקרים מסוימים.

החשוד לא חייב לענות לשאלות ששואל החוקר , קיימת לו זכות שתיקה . הבעיה היא ששתיקתו עלולה לחזק את ראיות התביעה בבית המשפט. ננסח את זה כך: אם המשטרה לא מצאה כלום נגדו, אז לא נורא אם הוא שותק ואולי זה טוב עבורו. אולם, אם יש ראיות לביצוע העבירה על ידו, השתיקה רק תרע את מצבו. הבעיה היא שהוא לא יודע מה יש נגדו בשלב החקירה כי כל החומר נמצא בידי המשטרה, והוא לא יכול להיות חשוף לו בשלב זה.

סגירת התיק בידי המשטרה: לעיתים , אין מספיק ראיות כנגד החשוד והתיק נסגר בעילה של חוסר ראיות. לעיתים העבירה היא מינורית ולכן המשטרה מעדיפה לסגור את התיק בעילת: חוסר עניין לציבור. אמנם, התיק נסגר במשטרה ולא ממשיך לבית המשפט אולם חשוב לציין כי ברישומי המשטרה התיק הזה מופיע ועלול לפגוע לעיתים בעתידו של החשוד , בקבלה לתפקידים מסויימים בחייו. זהו רישום פלילי לכל דבר ועניין (ניתן לבקש לשנות את עילת הסגירה ולהסביר מדוע זה מוצדק אבל זה נושא בפני עצמו).

חשוב: רק כאשר התיק נסגר בעילת "חוסר אשמה", אז התיק נמחק מרישומי המשטרה, כאילו לא היה דבר.

ברגע שיש מספיק ראיות כנגד החשוד (ולצערי גם כשאין מספיק) , המשטרה כותבת את ההמלצה לתביעה /לפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד החשוד. התובע עובר על חומר הראיות ומכין כתב אישום , אותו הוא מגיש לבית המשפט.

לאחר הגשת כתב האישום , מזמנים את החשוד לדיון ראשון בבית המשפט, והוא הופך מחשוד לנאשם. אם עד עכשיו החשוד ויתר משום מה על שירותי עו"ד, אני ממליצה שלא להגיע לשלב זה ללא עו"ד. ומדוע? כי תפקידו של עו"ד הוא קריטי : הוא מייצג את הנאשם, הוא נכנס לנעליו ומבחינה משפטית יש לו תפקידים רבים כגון:

  1. לבחון את חומר הראיות בתיק המשטרתי, על מנת לדעת אם יש סיכוי לזיכוי בתיק.
  2. לראות אם האישומים רלוונטיים , או שיש אישומים נכונים יותר (וכמובן מחמירים פחות)
  3. לוודא שההליך במשטרה נעשה על פי הספר ושהודאתו כנה ואמיתית
  4. להחליט כיצד לפעול בתיק מול התביעה, מול בית המשפט, מתי להודות (אם בכלל), במה להודות ומה לטעון.

בדיון הראשון מדובר בהליך הקראה בית המשפט אמור להקריא לנאשם את כתב האישום והנאשם  (באמצעות עו"ד /בלעדיו )יכול להודות בעבירות  /לכפור בהן.

אם הוא כופר, התיק נקבע לתאריך אחר שנקרא הליך הוכחות , בו המדינה צריכה להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. חוקרים עדים ומציגים מסמכים לבית המשפט. גם לנאשם את הזכות להביא עדים מטעמו בסיום פרשת התביעה.

בסיום הליך ההוכחות  (לרוב לא באותו היום) או כאשר הנאשם מודה, השופט נותן הכרעת דין בה הוא קובע שהנאשם עבר את העבירות או שלשמחתו של הנאשם הוא מזכה אותו מכל העבירות או מרשיע בחלק ומזכה בחלק .

בהמשך, נערך דיון של טיעונים לעונש התובע טוען לעונש לאור נסיבות העבירה ועברו והפלילי . הנאשם מביא את טענותיו לעונש וזאת כמובן על מנת שהשופט לא יחמיר אתו. לעיתים מגישים גם ראיות לעונש או מביאים עדים שיעידו על אופיו של הנאשם. במרבית המקרים נעזרים בגורמים חיצוניים כגון שירות המבחן, שירות בתי הסוהר על מנת לבחון מהו העונש הראוי לנאשם.

בסופם של ההליכים, השופט נותן גזר דין, בו הוא קובע את העונש המתאים לנאשם, לאור טיעוני הצדדים (לכל עבירה יש רכיבים משלה כאשר יכולה לכלול: מאסר , מאסר על תנאי, שירות למען הציבור, התחייבות, פסילה , קנס, פיצוי למתלונן וכולי)

לגבי נוער עד גיל 18 , ישנם חוקים נפרדים ובהן יש דגש רב יותר לזכויותיהם, מאחר וללא ספק ההליך הפלילי והרשעה בסופו בהחלט עלולים לפגוע בעתידם הצבאי ,המקצועי ובכלל.

Scroll to Top
× צריכים עזרה?